ג'ונתן קייפארט אומר שהבחירה דומה לסערת מטוסים

0
53

ג'ונתן קייפארט, 52, הוא כותב עריכה עטור פרסי פוליצר ב"וושינגטון פוסט ", תורם ומגיש תחליף ב- MSNBC, ומארח הפודקאסט קייפ אפ..

ימיו של ג'ונתן קייפארט מתוכננים . . . עד שהם לא. "מאז 2016 היינו על רכבת הרים ללא בר הברכיים", הוא אומר. אז הוא מצפה להפרעות בשגרה המועדפת עליו, הכרוכה בהשכמה משעה 6:00 בבוקר, מנה של בוקר ג'ו ויום חדש, גלילה דרך טוויטר והזנות מחבביהם של פוליטיקו ואקסיוס, ואז צלילה לעיתונים, כולל ה- וושינגטון פוסט והניו יורק טיימס. אם הוא לא כותב, הוא ממסמר את הפודקאסט שלו או מתכונן לפאנלים שהוא משתתף בהם או מנחה, נאומים שהוא נותן, או הופעות בתכניות חדשות ותוכניות אירוח. חדשות מפורסמות פירושן שכל ההימורים אינם זמינים. כאן, התובנות שלו כיצד לשרוד את הרכיבה.

.

תן לחדשות הפסקה. לא תפספס הרבה.

הדבר הטוב ביותר שעשיתי מבחינת ההתמודדות היה לעזוב את הארץ ביולי האחרון. ביליתי חודש ברומא כדי לעבוד על ספר ששיחקתי איתו כבר זמן מה. מחקתי את טוויטר. הקשבתי רק למוזיקה, ולא פעם אחת הדלקתי את הטלוויזיה. גיליתי שעל ידי מנותק לגמרי התחלתי לטעון לחלוטין. כשחזרתי, זה היה כמו להדליק כל הילדים שלי אם לא צפית בזה במשך 20 שנה. קו הסיפור התקדם אולי מעט, אבל הדמויות והנושאים די זהים.

לאחרונה חשבתי איך אוכל להתנתק כדי לתת לעצמי מרחב נפשי. אני יוצא לטיולים ארוכים – לפעמים שישה עד עשרה מיילים מהירים – כדי להפסיק לשים לב למה שקורה בחדשות ולבזבז יותר זמן בראשי, תוך כדי תשומת לב גם לאן אני נמצא, ואיך האור פוגע באנדרטת וושינגטון. או האופן שבו תיירים מתקשרים זה עם זה.

אבל כשאתה מתכוונן, באמת מתכוונן

אם הייתי כותב את האופן בו רוב האנשים קוראים חדשות, הייתי מפוטר. צרכני חדשות צריכים לעשות עבודה טובה יותר. אני מבלה זמן רב בדיווח על דברים, וצעקתי לאנשים בטוויטר המגיבים למשהו שכתבתי רק על סמך הכותרת המצוינת. בעיתונות, כשאנחנו עושים טעויות, אנו מקבלים אחריות עליהם. צרכני חדשות אינם אחראים לכך שהם לא קוראים את כל הסיפור או לא לחצו על הקישורים המספקים הבנה רחבה יותר. כשאני מגיב לאנשים בטוויטר, אני מנסה לתת עליהם דין וחשבון.

קרא גם  אלברט המונד ג'וניור אומר שהתרגיל הוא הטיפול שלו

קבלו מספיק אוכל ושפע של שינה

פעם חשבתי שאני צריך לאכול ארוחת בוקר גדולה, צהריים וארוחת ערב גדולה ולהיות ממולא. עכשיו זה פחות על אכילה עד שאמלא; זה אוכל אז אני כבר לא רעב. אני לא רוצה את כל האוכל הזה בבטן כשאני הולכת לישון, ואני רוצה מספיק שינה כדי שאני לא מתחמם ולא אוכל לחשוב או לכתוב.

תחזיק חזק

רק חשוב על השנה כאל אחת מהטיסות בהן זה סוער כל הזמן ואתה מקווה שלא ייקח הרבה יותר זמן לעבור את האוויר המחוספס. זה לא נוח וזה מפחיד, אבל אתה עובר לצד השני.